מגן אברהם על אורח חיים תלח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים תלח |

סעיף א[עריכה]


(א) לחזור ולבדוק הבית:    היינו החדרים הפתוחים אבל הנעולים א"צ בדיקה ולא חיישי' שהכניסה דרך חור ואם ראינו לאיזה חדר נכנס שאר החדרים א"צ בדיקה (ב"ח) ול"נ דבית פירושו חדר וא"צ בדיק' אלא אותו חדר שראינו שנכנס לשם אבל שאר חדרים היינו בעי' דגמ' בנכנס לחצר ואינו יודע אם נכנס לבית ומסקינן אף על פי שקרוב לבית מאד תלי' להקל וא"צ לבדוק אם ביטל או שאין הככר גדול וכמ"ש סי' תל"ט ה"ה כאן ואם לא ידענו לאיזה חדר נכנס היינו ב' בתים ולא ידענא להי עייל:


(ב) שאין דרכו:    וה"ה כלב או תרנגול אין דרכן לפרר (ב"ח רוקח):


(ג) תינוק נכנס כו':    ומיירי שאין בו דעת דאם יש בו דעת נאמן לומר שאכל כולו וכמ"ש סוף סי' תל"ז:

סעיף ב[עריכה]


(ד) מבטלו בלבו:    דהוי כחמץ שנפלה עליו מפולת עיין סי' תל"ג סס"ח אבל אסור להטמין בידים (מ"מ ע' סימן תל"ו):