מגן אברהם על אורח חיים שפג
סעיף א[עריכה]
(א) והעירוב בטל: וכי הדר שכר לא חזר העירוב לקדמותו ול"ד לספינות שנפסקו ונתקשרו חזרו להתירן הראשון דהתם אין הספינות עומדו' ליפסק משא"כ הכא דמתחל' כשנעשה העירוב אין סופו להתקיים כל השבת לפי שעתיד העכו"ם לבא ולא שייך לו' כאן שבת הואיל והותרה הותרה ולא יתבטל כשיבא העכו"ם דהא בין השמשות עמד לאיסור (הרא"ש ומרדכי ותו') ואפי' הוא רחוק מ"מ יכול לילך ממקומו בחול ולבוא בשבת כנ"ל דלא כע"ש וא"כ כ"ש כשהספינות לא היו קשורו' מאתמול דהעירוב בטל דהא אין עומדות ליקשר (עיין סי' שס"ה ס"ז) וא"כ קשה על מ"ש הרא"ש ספ"ק דעירובין דאפי' נקשרו בשבת שרי (עיין סי' שנ"ה סל"א) וע"ק מדקאמר וכ"ש אם מת עכו"ם וכו' משמע דאפי' היה העכו"ם כאן מאתמול ועירבו ומת בשבת או שכרו ממנו העירוב בטל וצריכים לבטל וכמ"ש התוס' דף ס"ז ע"א ודף ע' ע"ב בד"ה לאתויי ובד"ה וקתני ע"ש א"כ ש"מ דלא אמרי' העירוב חוזר וניער א"כ קשה מ"ש דבסי' שע"ד פסק דחוזר וניער אפי' נפתח בשבת וע"ש לכן יש להתישב בדין זה שפסק לעיל:
(ב) אם מת וכו': ול"ד למת ישראל בשבת דעירובן קיים כמ"ש סימן שע"א סעיף ד' דהתם אי בעי לערובי מאתמול הוי מערבי מה שאין כן כאן עיין ברא"ש: