מגן אברהם על אורח חיים שלג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים שלג |

סעיף א[עריכה]


(א) שמותר להסתפק:    שאינו מוקצ':


(ב) להתחיל בו:    ואם התחיל לפנות מע"ש משמע דשרי לפנותו בשבת אפי' לדבר הרשות:


(ג) לפנותו:    אבל עושה לו שביל ברגליו (מ"מ פכ"ו) ועמ"ש סי' ש"ח ס"ג:


(ד) לדבר מצוה:    ומפנה אפי' מגג לגג ובחלונות וסולמות (יש"ש ביצה ב"י ועיין סי' תקכ"א):


(ה) לצורך אורחים:    אמרי' בחולין פ"ז סעודת הרשות הוי ורב לא מתהני מסעודת הרשות ופירש"י סעודת הרשו' בת ת"ח לע"ה ע"כ משמע דרב דהי' אורח שם מקרי סעוד' הרשו' עיין סי' תקס"ח ס"ב וכ"כ בתשובת מהר"מ סי' תר"ה וכשסועד עם אורחי' הוי סעוד' הרשו' רק שבע"ה המזמנם עושה מצוה וכצ"ל כאן:

סעיף ג[עריכה]


(ו) שהובאו:    אפי' מבע"י ואם צריך לשתות ממנו בשבת נמי אסור לפנותו אלא ימשוך שם ממנו ואם א"א בע"א שרי לפורקן כנ"ל עיין סי' רע"ו ס"ב בהג"ה וסי' של"ה ס"ג:


(ז) לכבוד אורחים:    ואם הוא יותר מט"ו סאין אסור כמ"ש ס"א (ד"מ), ט"ו סאין הוא אמה על אמה ברום אמה וג' אצבעות לפי חשבון המקוה: