מגן אברהם על אורח חיים רפא
סעיף א
[עריכה]יש מקומות שא"א והוא רחום וגו' בפסוקי דזמרה מלבד ביום הכפורים שאומרים אותו (כ"ה סי' רל"ח):
(א) מבחול: אבל מ"מ ממהרין לבא יותר מבי"ט כדי לקרות ק"ש בזמנה עיין סי' תקכ"ט:
(ב) וביום השבת: הקשו האחרונים הלא פסוק זה בפרשת המוספין כתיב ומנ"ל לאחר תפלת השחר ונדחקו הרבה ואשתמיטתיה דברי התו' בברכות דף כ"ח שכתבו שהמוספין היו נשחטים עם התמיד ונקטרים עמו ע"ש וז"ל של מוספין כל היום הקשה הר"ר שמשון ז"ל דאמרינן פ"ה דזבחים מוספין בשש בזיכין בשבע וכ"ת ה"מ למצוה אבל דיעבד כל יומא נמי זמני' הרי בתמור' משמע שהמוספין היו נשחטין עם התמיד ונקטרין עמו ותי' דהתם מיירי בשב' עכ"ל ונ"ל דט"ס הוא וצ"ל הרי ביומא משמע וכו' והוא שם דף ע' דקי"ל הלכה כר"ע ויליף לה מדכתיב ברגלים מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד וילפינן יה"כ מהם וא"כ היאך אמר מוספין בשש דהא התמיד קרב לכל המאוחר בד' אלא ע"כ דיעבד קאמר דכשר בשש א"כ היאך אמר כל היום וי"ל דמיירי בשבת פי' וההיא דמוספין בשש מיירי בשבת דלא ילפינן מרגלים וה"ה ר"ח ולכן מקריבין בשש אבל באמת בדיעבד מוסף כשר כל היום כדאית' פ"ב דתמורה ודברי מהרש"א בכאן צ"ע וא"כ ה"פ כיון דכתיב במוסף וביום דמשמע איחור כמ"ש רש"י בפסחים רפ"ח א"כ מוספין בשש ואנן מצלינן מוסף אחר שחרית לכן מצוה לאחר שחרית כנ"ל וב"ח כ' עיקר הטעם משום שינה שזהו עונג שבת ואסמכוה אקרא עכ"ל וא"כ בימי החורף ל"ל בה:
(ג) מחזירין אותו: כתוב בהגמ"נ ותמה אני דהא בטולטילא א"א אותו עכ"ל, ול"נ דאף הא"ז לא קאמר שיחזור ליוצר אור דמנ"ל הא לחזור בשביל דבר שלא הוזכר בתלמוד וכמ"ש סימן תקפ"ב ס"ה ועוד דאינו אלא מנהג אלא כונתו שיאמרו עדיין אחר התפלה משא"כ בשאר זמירות שאינן אלא רשות אם רצה א"א כלל ועיין סימן ס' מ"ש ורסי' נ"ט:
(ד) ולהנעים בזמירות: דוקא בניגון שיש בו נעימה כעין שעושין בפסוקי דזמרה וכבר הפליגו הקדמונים בגנות המשוררים המאריכים ומפרידים אות מחברתה ותיבה מחברתה:
(ה) ואין למחות: אף על גב דאמרינן במגילה בשבת ממהרין לצאת כשיוצא קודם ו' שעות מקרי מהר (ב"ח) ומ"מ יזהרו לקרות ולהתפלל בזמנו: אל אדון ב' חרוזים הראשונים בני ה' תיבות והשאר בני ד' תיבות וב' אחרונות בני ו' תיבות ואין לשנות הנוסח' וכ"ה בזוהר תרומה ע' רל"ד ע"ש: