לדלג לתוכן

מגן אברהם על אורח חיים רעז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) כדרכו:    נ"ל דט"ס הוא דאע"פ שפותח בנחת מ"מ הרוח מנשב ואסור והג"ה זו צ"ל בסוף הסעיף כשקבוע בדלת עצמה וכוי /וכו'/ אסור לפתחו ולנעלו כדרכו אבל בנחת שרי וכ"מ בד"מ שהבי' מהמרדכי ע"ש וכ"כ הב"ח וכ"מ בגמ' דף מ"ו ע"ב דשרי לטלטל הנר ולא אמרי' שמקרב השמן לנר או מרחיק' ואין איסור אלא משום דהוי בסיס לד"א ובדלת לא שייך בסיס דבטלה לגבי הבית וכמ"ש הג"מ וכ"מ בב"י שכ' דלפי' ר"ת לא מיתסר אלא כדרכו משמע דלפי' רש"י אפי' שלא כדרכו אסור:

(ב) שמא יכבנו:    ודוק' כשמונח נגד פתיחת הדלת ממש וקרוב אל הדלת וכמ"ש ס"ב (ב"ח):

(ג) לנעול הדלת וכו':    ואפי' להאוסרין לסתו' התנור עיין סוף סי' רנ"ט ע"ש דזה לא שייך בנר שאין הרוח מבעיר אותו:

(ד) ולנעלו כדרכו:    וב"ח כתב דבזה לנעול שרי וכ"מ בטור ורא"ש והרמב"ם מיירי כשקובע בדלת עצמה ודעת הרב"י צ"ע:

(ה) נוקשת עליו:    פי' כשפותח הדלת נוגע בנר שאחורי' (ריב"ש שצ"ד):

סעיף ב

[עריכה]

(ו) מותר לסוגרו:    ואפי' להאוסרין בססי' רנ"ט הכא שרי דבבית יש אויר הרבה ול"ד למפוח:

סעיף ג

[עריכה]

(ז) ע"י עכו"ם:    ואפי' בשל שמן שרי כמ"ש סוף סי' רנ"ג דפסיק רישיה שרי ע"י עכו"ם:

(ח) אסור לנערה:    וכ' הב"ח דאם נפל נר על השלחן שרי לנערה דבמקום פסידא סמכינן על הי"א בסי' ש"ט ס"ד דלא מקרי מניח כיון שהיה דעתו לסלקו למחר ע"כ ונ"ל דאם היה מונח על השלחן בה"ש גם ככרות ושאר דברים פשיטא דהם חשובים יותר מהנר ושרי כמ"ש סי' ש"י ס"ח וכ"ה בתוס' ריש דף מ"ז דאפי' כשהוא דולק שרי ע"ש וא"כ כשצריך למקו' השלחן רשאי לטלטלו וכן היכ' דא"א לנער כגון דאיכא פסידא ועמ"ש סי' רע"ט ס"ג:

סעיף ה

[עריכה]

(ט) מותר לכפות:    ואם נוגע בנר עיין סי' ש"י ס"ו ונ"ל דצריך שיניח מעט אויר תחתיה דאל"כ יכבה הנר: