מגן אברהם על אורח חיים רלג
סעיף א[עריכה]
(א) ולמעלה יצא: משמע דקודם לכן לא יצא, ואף על גב דבאמת זמנה אחר ו' שעות כדאיתא ביומא דף כ"ח מ"מ כיון דאין אנו בקיאין לא יצא:
(ב) ועיקר זמנה: עיקר זמן שחיטה היא מדאורייתא מו' שעות ומחצה רק שהיו מקריבין אותו בכל יום מט' ומחצה כדי להקריב תחלה קרבנות יחיד שאסורין להקריב אחריה ולכן עיקר זמן המנחה היא מט' שעות ומחצה (ומ"מ אם רוצה לאכול מתפלל מ"ג לכתחלה כמ"ש סימן רל"ב ומכ"ש מי שרוצה לצאת לדרך כמ"ש סוף סימן פ"ט וע' בתו' ר"פ ע"פ וכ"ה סוף סימן רפ"ו) רק שבע"פ שחל להיות בע"ש היו מקריבין בו' ומחצה ועמ"ש סימן רל"ב:
(ג) ומשערי': בת"ה משמע שמשערין מע"ה עד צ"ה ומ"ש סימן תמ"ג וע"ש אבל בלבוש ובל"ח כתבו דמשערין מהנץ החמה עד שקיעתה וכ"כ בש"ג פ' ת"ה ונר' לי ראיה לדבריה' מפסחים דף צ"ג ע"ב דזמן השחיט' אינו אלא עד תחלת השקיע' וכ"כ התו' במנחות דף כ' ע"ב והוא כמו שעה וחומש שעה קוד' צ"ה ומיהו י"ל דתקנו נגד הקרבת המנחה וכמ"ש סי' רל"ב, וגם הלבוש כוונתו בסוף השקיעה והוא כמו רביעית שעה קודם צ"ה ועיין בהגה שניה:
(ד) שעות זמניות: עיין ריש סימן פ"ט וסי' רס"א מ"ש דלא כיש מי שכ' דלעולם חושבין הלילה עד י"ב שעות ואח"כ מתחיל היום דליתא דהא זמן מנח' מחצות היום ולמעלה וילפי' מבין הערבים משינטה החמה למערב וא"כ הוי באמצע היום ממש וגם לרבנן שחרית עד חצות ממש ששוב אסור להקריב תמיד של שחר ומינה לר"י עד ד' שעות דהיינו שליש היום ואף על גב שכתבתי בסי' א' בשם הזוהר שלענין חצות לילה חשבי' הלילה לי"ב שעות ש"ה דלגבי הקדוש ברוך הוא לילה כיום יאיר, ולכן חושב לעולם י"ב שעות לילה ואנחנו צריכים לכוין העת שהוא רצון לפניו אבל התפילות נגד תמידין תקנום ומסור בידינו הכל לפי המקום והאופן מהלך החמה וכן השבתות ומועדים וכ"כ מהרי"ל בתשובה סי' קס"ג ועיין סימן תמ"ג:
(ה) לעולם כחד: פי' שלא ינהוג פעם כך ופעם כך ומכ"ש שלא יתפלל ביום א' מנחה אחר פלג המנחה וערבי קודם צ"ה:
(ו) ולמעלה יצא: משמע דקודם פלג המנחה אפי' בדיעבד לא יצא וכ"ה סי' רס"ג סי"ד עיין סי' רל"ה סס"א:
(ז) דהיינו צ"ה: וז"ל ד"מ מהרי"ל היה מתפלל מנחה בשעת הדחק סמוך לצ"ה ואמר אף על פי שנראה בעיר לילה מ"מ עדיין יום הוא כמ"ש ר"י יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא עכ"ל וזהו דוקא בעיר שבתיה גבוהין או שיושבת בעמק ועכשיו נוהגין להתפלל מנחה ומעריב סמוכין זה לזה כי סוברין כרבנן ומה שמתפללין ערבית קודם הלילה היינו מפני הדוחק שטורח הוא לאסוף הצבור שנית וכ"ה בטור סי' רל"ה ויחיד שלא התפלל בב"הכ ימתין עד הלילה, ועמ"ש סימן צ' ס"ט וצריך ליזהר שלא יתפלל ערבית קודם פלג המנחה כמ' של:
סעיף ב[עריכה]
(ח) עומד מלימודו כו': וראיה מדאמרי' פ"ט דב"מ באבות העולם דמשהו ידיהו (ה"מ הגמ"נ) פי' דאע"פ שבמתים אין שייך לומר שנגעו במקום מטונף אעפ"כ צריכין ליטול ומ"מ נ"ל דאם נטל ידיו לתפלה אף על פי שהפסיק אח"כ בלימודו כגון בזמן שדורשין א"צ ליטול שנית וכ"מ בברכות דף כ"ג ועיין סי' צ"ב ס"ה ומ"מ בשבת שמפסיקין במכירת המצות נ"ל שצריך ליטול שנית לתפילת מוסף אא"כ לא הסיח דעתו ואם נטל ידיו לאכילה ואכל מ"מ צריך ליטול לתפל' כיון שלא נטל לתפלה משא"כ ברחץ ידיו שחרית דהוי נטילה לתפלה עיין סי' ד' כנ"ל: