מגן אברהם על אורח חיים רכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים רכ |

סעיף א[עריכה]


(א) יטיבנו:    ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה (ברכות רמ"מ) ואם מטיבין ב' במעמד אחד גם הג' צריך להטיב לו אף על פי שלא חלם באותו פע' (שם), כשהולך לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב (שבת דף ל'):


(ב) וכו':    שבע זימנין וכו' י"א דכך הוא הלחש וא"צ לאומרו רק ג"פ כדרך כל הלחשים, וי"א דצ"ל טבא הוא וטבא ליהוי ז"פ לכן אומרים טבא הוא וטבא ליהוי ד"פ ואח"כ אומרי' אותו עם שבע זימנין ג"פ ובזה יוצ' ידי שני הדיעו' (רש"ל וכ"כ מט"מ) וכן נוהגין, והב"ח כתב לו' הכל ז"פ ואומרי' לו לך בשמחה אכול לחמך אבל לא יאמרו אכול בשמחה לחמך דהוא ר"ת אבל (ב"י ר"י החסיד) וזהו כשמטיבין לו לערב אחר התענית ובשל"ה כתוב שיטיבו לו בשחרית כי מיד שקבל עליו התענית נתקבל לפני המקום, מי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה (ס"ח):

סעיף ב[עריכה]


(ג) יפה תענית:    ותשוב' עמו (ס"ח) ועיין ברבה קהלת ומ"מ אין מחויב להתענות דהא שמואל אמר החלומות שוא ידברו (רשב"א סי' קל"ב):


(ד) ואפי' בשבת:    כ' ע"ת בשם כ"ג מה"ב דאם יש י' שמתענין בשבת מתפללין מנחה בקול רם ולומר ענינו בסוף התפלה ולע"ד דאין נכון לעשות כן עכ"ל ועמ"ש סוף סימן קי"ט ובטור סימן זה ובסימן תקס"ו: