מגן אברהם על אורח חיים ריט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים ריט |

סעיף א[עריכה]

קטן א"צ להודות דל"ש לומר לחייבים טובות דהא לאו בר עונשין הוא ואם יאמר על אביו לחייבים וכו' זה אסור לו לעשות ואם נאמר דידלג מלת חייבים אין לשנות מטבע שטבעו חכמים וא"ל דחייבים קאי עליו דמצד הגלגול באין עליו יסורין דמנא ידע דלמא הוא בחטא אביו (רמ"מ סי"ד):

בכ"ה תמה למה אין הנשים מברכות ברכה זו ואי משום דבעי י' הא דבדיעבד סגי בלא י' ולכן תברך בפני איש א' או בפני נשים עכ"ל ואפשר שמנהגן מפני שס"ל שברכות אלו רשות:


(א) חבוש:    על עסקי נפשות:

סעיף ב[עריכה]


(ב) והשומעים כו':    ואם לא אמרו אינו מעכב, טוב לברך מעומד (רמב"ם):

סעיף ג[עריכה]


(ג) רבנן:    צ"ל דתנו הלכתא כנ"ל:

סעיף ד[עריכה]


(ד) אחר:    משמע דס"ל דכל מי ששמח בו רשאי לברך וכ"ש על אשתו שילדה וכ"מ בד"מ ובש"ג וכ"כ ב"ח דלא כמ"ש בב"י והאחר רשאי לברך אפי' בפחות מי' ואם החולה יצא בברכתו בפחו' מי' יש פלוגתא כמ"ש ס"ג:


(ה) ואין זה ברכה לבטלה:    כלומר דאם הוי ברכה לבטלה לא יצא חבירו בברכתו כמ"ש סי' רי"ג ס"ב:

סעיף ו[עריכה]


(ו) ג' ימים:    ואם יצא ביום ב' יברך בפני י' בלא ס"ת ואל ימתין עד יום ה' (כ"ה):

סעיף ח[עריכה]


(ז) מיחוש קבוע:    ואף על פי שפעמי' רבות נתרפא ממנו מ"מ לאו בכל יומא מתרחיש ניסא:


(ח) וכן נוהגין:    וב"ח פסק כסברא ראשונה וכן נוהגין קצת, (שייך לסעיף ה') וכ"פ לעיל סימן ס' (והע"ת לא דק):

סעיף ט[עריכה]


(ט) הגומל:    וכשיגיע למקום שנעשה בו הנס מברך שעשה לי נס במקום הזה: עיין סי' רי"ח סעיף ט':


(י) וי"א שאין מברכין:    ואם נעשה לו נס מברך רק בהגיע לאותו מקום ברוך שעשה לי נס כמ"ש ס"ס רי"ח ונ"ל דמי שהלך בדרך אפילו שלא במקום סכנה ובאו עליו לסטים להרגו וניצול מברך עס"ז, ועכשיו נהגו לברך כל מי שנעשה לו נס וכ"כ בלבוש: