מגן אברהם על אורח חיים קעה
סעיף א[עריכה]
כתב מהרי"ל י"א שאין מברכין הטוב והמטיב בליל פסח שלא להרבות בכוסות עכ"ל, ונ"ל שלא ישתה מב' מינין אבל אם הביאו לו מין אחר צריך לברך מאחר שנזכר בגמרא להדיא ועיין סי' תע"ב ס"ז ובטור שם, ואגודה כתב וזה חומרא יתירה וכ"כ אבודרהם בשם מהר"מ וכ"כ בטור סימן תע"ג שיברך, ונ"ל כשבירך ב"ה על היין אחר אין צריך לברך הטוב והמטיב דהא כבר אמר הטוב והמטיב בב"ה:
(א) שאין לו עוד: וכ"ה כתב שהראב"ד ורי"ו ס"ל דאין מברכין ובעל נתיבות מסתפק בדבר, ורדב"ז סי' קכ"ה הכריע דאם יש להם מן הראשון ולא רצו בו והביאו אחר מברך ואם אין להם כלל מראשון א"כ לא מחמת שינוי הביאו ואין מברכין עכ"ל:
(ב) שלא היו: או שעבר וברך על הגרוע תחלה:
סעיף ב[עריכה]
(ג) יותר גרוע: אבל גרוע הרבה מן האדום אין מברך לדידן ומיהו אם שתה לבן תחלה ואח"כ אדום שהוא משובח יותר מברך (ב"ח) משמע דבסתם אינו מברך:
סעיף ד[עריכה]
(ד) אין לברך וכו': כתב הל"ח מ"כ ראובן ושמעון שותין כל אחד מיינו ושוב נתן ראובן לשמעון כוסו לשתות צ"ע אם יברך כיון שגם ראובן נהנה ממנו או כיון שאין שינוי יין אלא לדידיה לא יברך עכ"ל כתו' במרדכי ס"פ הרואה וז"ל האלפסי פסק דהאכסנאי והאורח לא יברך הטוב והמטיב כי אין זה הטבה כיון שאינו שלו עכ"ל ופירש הרב"י דעתו שהאורח לא יברך רק הבע"ה והוא חולק עליו והב"ח פסק כמרדכי וכ"פ הש"ג פ' ע"פ ולענ"ד קשה למה נקט האכסנאי והאורח הל"ל האורח לחודי' ונ"ל דאכסנאי פי' הבע"ה כמ"ש התוס' פ"ב דע"א והרי"ף לשיטתיה אזיל דכת' הטור סי' רכ"א בשמו דאין מברך על הגשמים אא"כ יש לו שותף באותה שדה הא לא"ה מברך שהחיינו אף על גב דאחרים נהנים ג"כ מהגשמים מ"מ בעי' שיהיו הוא וחבירו שותפין באותו דבר ה"נ בעי' שיהיו שותפין ביין משא"כ באורח שאין לו חלק בו אף הבע"ה אינו מברך דהיאך יאמר המטיב לאחריני דליכא הטבה לאחריני שאינו שלו וכן משמע מלשון הגמרא דקאמר כגון דאיכא בני חבורה דשתי בהדיה משמע דוקא בני חבורה ואשתו ובניו נמי כיון שחייב במזונותיהן הוי כאלו יש בהם חלק בו כנ"ל ולכן יש להחמיר דהא פסק בסי' רכ"א כהרי"ף ע"ש (עמ"ש שם ס"ה) ובפרט בספק ברכות אף על גב דאפשר לומר כשנותן לו ה"ל כאלו יש לו חלק בו מ"מ יש להחמיר דמ"מ אותו כוס שהוא שותה אין לחבירו חלק בו משא"כ בשותפין דקיי"ל אין ברירה מ"מ נ"ל דאם הבע"ה נותן הקנקן על השלחן כמו שעושין בסעודות גדולות א"כ כולן שוין לטובה הוה כיש להן חלק בו ומברכין הטוב והמטיב ואם אין שותין כאחד רק כל אחד בחדר אחד פשיטא דאין לברך ומ"ש התוס' דף מ"ג דכשאמ' ליה ילדה אשתך זכר מברך הטוב והמטיב אף על פי שאין אשתו עמו היינו משום שהם שותפים בדבר א' דהיינו הבן משא"כ הכא דיין ששתה האי לא שתה האי לכן בעינן שישתו בחבורה א' רק שהתוס' מביאין ראיה מזה דמברך כל אחד לעצמו ע"ש:
(ה) הטוב לו: ובתשב"ץ כ' שאם הוא שותה היין השני לבדו י"א שלא יברך וי"א שיברך ע"ש, ובמרדכי משמע דאינו מברך וכן עיקר: