מגן אברהם על אורח חיים ערה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) ואין קורין כו':    וה"ה שאין בודקין הציצית [מט"מ רש"ל]:

(ב) בעששית:    ואם היא סגורה במפתח מותר וכן עשו מהרא"ש ומהר"ם ותלמידיהם וכ"פ בהגמ"נ [ש"כ] וב"ח אוסר:

(ג) בנר של שעוה:    וב"ח כתב בשם רש"ל דנהגו להקל לבדוק כלים וציצית ולקרות ההגדה בנר של שעוה דליכא למיחש שמא יטה עכ"ל ואף על גב דאיכא למיחש שמא ימחוט או יחתוך ראש הפתילה כמ"ש הרב"י י"ל דהא אין איסור דאוריי' בזה ומיהו שלא לצורך יש להחמיר דהא י"א דכיבוי הוי מלאכה דאוריי' כמ"ש סוף סי' של"ד ועיין סוף סי' תקי"ד וראב"ן מיקל בנר של חלב כיון דמאיס עסי"ב:

סעיף ב[עריכה]

(ד) ב' קורין:    אבל אין פולין [ב"ח]:

(ה) יזכירנו חבירו:    הקשה מהרי"ל דאם כן יהיו שנים מותרים לרכוב על גבי בהמ' דאם בא לחתוך זמורה יזכירנו אחר וע"ש מה שתי' בס' ט"א ולפמ"ש בשם הב"ח לא קשה מידי דדוקא בקריאה התירו לו אבל במילי דרשות לא אי נמי התם גזרי' שמא יחתוך זמורה קדם שישב על הסוס כדי להנהיגו כי היכי דאמרי' אין שטין שמא יעשה חבית של שייטין וכן עיקר:

(ו) לו' פיוטים:    וה"ה הזמירות שאומרים בבית אם לא מי שרגיל קצת כמ"ש ס"ט ועס"ג:

סעיף ו[עריכה]

(ז) שאימת רבן:    מסתימת הלשון משמע דאפי' שלא בפני רבן שרי דלעולם אימת רבן עליהם ועיין ביורה דעה סי' רמ"ה סי"ד:

סעיף יב[עריכה]

(ח) מפני שאינו מכירן:    מלשון הזה משמע שהוא בודק איזה כלים יניח על השלחן, אבל הר"ן כ' שבודקן אם הם נקיים וצ"ל דשמש קבוע מפני שהוא בקי בהם יודע איזה כלי יש בו סדק או אינו נקי כל כך:

(ט) ויש מתירין כו':    היינו משום דמאיס ג"כ:

(י) שא"צ עיון וכו':    ואף על גב דאפי' להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו אסור הכא התירו משום נקיות [ר"ן], ירושלמי אבל מסתכל הוא מה שבכוס ומה שבקערה ואינו חושש י"א מפני שהוא לשעה וליכא למיחש שיטה וי"א מפני הנקיות ומפני הסכנה [ראב"ן של"ח] ולטעם השני איתא בירוש' דמותר לקנב חוזרין פי' ללקוט ירק כמ"ש סי' תרי"א וחוזרין הוא ל' חזרת ודלא כמ"ש המפרש שם בירוש':

(יא) שמא יסתפק:    היינו משום שהוא מקרב ידיו לנר ביותר מה שאין כן בשאר תשמישים [בית יוסף] עיין סי' רס"ה ס"ב: