מגיד מישרים מגילת רות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מגילת רות אור ליום שבת י' לניסן ה' עמך וגומר והא איכא למידק בקרא דיתן ה' את האשה הבאה אל ביתך וגו' אמאי אמר יתן ה' ותו מאי את האשה ותו מאי הבאה אל ביתך. ואוף דאמור מפרשייא דמשום דהוה מחזי כפריצותא מאי דאתא למרגלותיו מ"ה אמרו הכי עוד איכא במילתא. ותו מהו כרחל וכלאה ותו מאי אשר בנו שתיהן ותו מאי את בית ישראל ותו אמאי הקדים רחל ללאה ותו מאי ועשה חיל וקר' שם ותו מאי אפרתה מאי בית לחם והלא תרווייהו שמהן דחד קרתא נינהו. ותו מאי ויהי ביתך כבית פרץ ואמאי שבק זרח והוה למימר כבית פרץ וזרח ותו מאי אשר ילדה תמר ליהודה ותו מאי מן הזרע אשר יתן ה' לך ותו מאי מן הנערה הזאת:

ונתרץ בדרך פשט ובתר בדרך סוד והא איכא למימר דמשום דרות הוה כעין יבמה והיבמה הולכת אחר היבם ואם כן מחזי כאילו לא הוה דעתיה למנסבה לולי דהיא אהדרת אבתריה ומחזי כאילו בניה בני גרושת הלב משום הכי אמרו האשה הבאה אל ביתך דלשם שמים הוה יתן ה' דתהא סיועא דהקב"ה בהדייהו. כרחל וכלאה דנפקו מניהון מלכין מרחל נפקו יוסף ויהושע וגדעון ושאול ויהוא ומלכים אחרים. ומלאה נפקא מלכות בית דוד אשר בנו שתיהן דבניינא דמלכות בית ישראל אתבני מתרוייהו ומאן דאיהו מיוחס הוה מקרי אפרתי ומשום הכי קאמר דבין המיוחסים הנקראים אפרתים. ועשה חייל ובין שאר עמא הנקראים בית לחם יקרא שם. ויהי ביתך כבית פרץ דמיניה נפיק מלכות בית דוד ולא כזרח דלא. ע"כ מצאתי: