מ"ג תהלים קיט קלא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיט · קלא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה כִּי לְמִצְו‍ֹתֶיךָ יָאָבְתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פִּֽי־פָ֭עַרְתִּי וָאֶשְׁאָ֑פָה
  כִּ֖י לְמִצְוֺתֶ֣יךָ יָאָֽבְתִּי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואשאפה" - ל' בליעה כמו (ירמיהו ב') שאפה רוח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פי פערתי ואשאפה", התורה נמשלה ללחם ומים שא"א לאדם לחיות בלעדם והם מזון הגוף כן המצות הם מזון הנפש, ודוד אומר כי אצלו המצות הם כמו האויר, שהלחם והמים יוכל האדם לחיות בלעדם איזה ימים, אבל האויר אינו יכול לחית בלעדו רגע, ואני "פוער פי תמיד ואשאף" את האויר הרוחני הזה, ר"ל שבכל רגע אעשה מצוה "כי למצותיך יאבתי", והיא שאיפת חיי רוחי:

""

  • (משפטים)

ביאור המילות

"פערתי". היא הפתיחה יותר מדאי, ואשאפה בא תמיד על שאיפת האויר או בהשאלה על כל דבר שישאף עליו כמו על האויר שהוא חיי רוחו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פי פערתי" - פתחתי פי ואתאוה למשוך המצוה אל בית הבליעה כי מאוד אני מתאוה להם

מצודת ציון

"פערתי" - ענין פתיחה כמו ופערה פיה (ישעיהו ה)

"ואשאפה" - עניינו ההמשכה אל בית הבליעה כמו שאפה רוח (ירמיהו ב)

"יאבתי" - כמו תאבתי והוא ענין תאוה