מ"ג תהלים קיט צח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיט · צח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵֽ֭אֹיְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְוֺתֶ֑ךָ
  כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאויבי תחכמני מצותיך" - על דואג ואחיתופל אמרו דלא אתיא להו שמעתא אליבא דהלכתא לעולם סוד התורה בידי שכן מכל מלמדי השכלתי מזה למדתי קצת ומזה למדתי קצת (לאחר שלמדתי מרבי מובהק)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מאויבי", מצותך תתן בלבי חכמה איך להנצל מאויבי, כי "היא" עומדת "לי לעולם" ליעצני והנמשל שהיא תלמדהו דעת איך יתחכם נגד אויבי הנפש, שהם התאוה והיצר שהם אויבי האדם האמתיים, כי המצוה היא עומדת לי לעולם, ועל ידה אשאר נצח, והיא תלוני בעמלי בעולם הבא, וכל יתר ענינים הם עוברים וכלים:

""

  • (עדות)
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאויבי" - מצותיך תחכם אותי להיות יותר חכם משונאי הרשעים כי היא לי לעולם ר"ל אני עוסק בה בתמידות ולזה מחכמת אותי