מ"ג תהלים קיט עח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יבשו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי
  אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי שקר עותוני" - כי על חנם הרשיעוני (מצאתי) אומר אני על לבון פנים שאומר לו הבא על אשת איש מיתתו במה והוא לא חטא

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יבושו - שרצו לעוות אותי מדרך ישרה ולא יכולו כי אני אשיח בפיקדיך.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יבושו זדים", ונגד מ"ש טפלו עלי שקר זדים, אמר שיבושו זדים במה "ששקר עותוני", (העות הוא עות השכל שרצו לעות אותי בשקר ולהטות לבי אל הכפירה), כי "אני אשיח בפקודיך", שע"י הפקודים נודע שקרם וכמ"ש למעלה טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור "פקודיך":


  • (עדות)