מ"ג תהלים קיט נו

מקרא

כתיב:
זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי.

מנוקד:
זֹאת הָיְתָה לִּי כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי.

עם טעמים:
זֹ֥את הָיְתָה־לִּ֑י
כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"זאת היתה לי" - עטרת ההולמת אותי לי לעדות ולזרעי הראוי למלוך בשכר שפקודיך נצרתי כך דרשוהו חכמי ישראל (מצאתי)

זאת - הטובה בתולדתי.

"זאת" - ר"ל הגדולה הזאת שאני עתה בה היא באה לי על אשר שמרתי פקודיך

"זאת", ר"ל ידעתי "שזאת היתה לי" ע"י "שפקודיך נצרתי", שהפקודים מעוררים הנפלאות וההשגחה הפרטיית (כנ"ל פ' כ"ז ופ' מ'):

""