"אודך", אולם החלק הנקרא משפטים שכולם טעמם מבואר ומושג ע"י התבונה, אמר שעל החלק הזה "אודך ביושר לבב", ומבואר אצלנו ששם ישר נאמר על הבינה, ויושר לבב הוא מי שבינת לבו רחבה עד שמשיג כל דבר ע"י בינתו שהוא כח חד העובר בין כל הדברים להשיג ולהוציא דבר מדבר, וכשלבו מלא רוח בינה נקרא יושר לבב, וזה יהיה "בלמדי משפטי צדקך" כי ילמדם ויבין צדקם וישרם:
(חקים)
ביאור המילות
"ישר לבב". שלא נמצא שום עקום בלב, וגדרו התבאר בפי' משלי:
