מ"ג תהלים קיט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיט · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה צויתה פקדיך לשמר מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ
  לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אתה צוית", הפקודים הם המצות שיש בהם עדות על מעשה ה' והשגחתו, כמו מצות תפילין שבת ומועדים וכדומה, ונקראים פקודים שבהם מופקדים הדברים שהם מורים עליהם, וע"ז אחר שהזכיר את העדות מזכיר את הפקודים, שה' צוה אותם שעל ידם יזכרו את העדות שהם מופקדים וצרורים בהם, וצריך "לשמרם מאד" כדברים שבו צרור פנינים ודברים יקרים:


  • (חקים)
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתה" - הלא אתה ה' צויתה פקודיך ואין ראוי א"כ להקל בהם ראש ונכון הוא לשמור מאוד

<< · מ"ג תהלים · קיט · ד · >>