מ"ג תהלים פה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פה · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח
  וְ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמת מארץ תצמח וגו'" - כשהיו ישראל דוברים אמת וישקפו מן השמים צדקה שהם עושים בארץ

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמת מארץ תצמח", מדמה הדבר לצמיחת התבואה שיתחברו בו השפע האלהית עם ההשתדלות האנושי, כי אם לא יחרשו ויזרעו ויכינו את הארץ להצמיח שדי תבואה לא תועיל השפע העליונה מהטל והמטר, רק אחר שהארץ מוכנת ונזרעת וצומחת אז יריקו השמים עליה טל ורביבים וברכת ה', כן "האמת תצמח מארץ" שהוא זכות התחתונים, שבזה יוכנו לקבל חסד ה', ואז "צדק משמים נשקף" שהוא החסד אשר יריק על מעשיהם שנקרא צדק כנ"ל:


ביאור המילות

(יב-יג) "תצמח". תחלת הצמיחה, ותתן יבולה הוא הגמר, וכן נשקף הוא ההתחלה ויתן הטוב הוא הגמר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמת" - כשתתרבה האמת בארץ אז יהיה הצדק נשקף מן השמים להראות ע"פ הארץ

מצודת ציון

"נשקף" - ענין הבטה

<< · מ"ג תהלים · פה · יב · >>