מ"ג תהלים עו ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נוֹדָ֣ע בִּיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים
בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃

נודע - כדרך: כי נודע דוד לכל. וטעם ביהודה – שהם יושבי ירושלם.

"נודע" - אז בעת מפלת סנחריב יהיה אלהים נודע ומפורסם ביהודה

"בישראל" - כפל הדבר במ"ש

"נודע ביהודה אלהים", כי שבט יהודה עבדו את ה' ונודע ביניהם עפ"י מעשיו, וגם "בישראל" שהם יתר השבטים, שביניהם לא נודע אלהים כ"כ, בכ"ז "גדול שמו" ביניהם:

"אלהים, שמו". התבאר בכ"מ, ששמו מורה על הפרסום והוא מדרגה קטנה מן נודע אלהים, שהוא ידיעת עצמו שזה ביהודה שהשכינה שם, ובישראל רק שמו גדול: