"עלה", עתה מצייר איך המלך הגדול הזה מקבל את המלוכה הזאת שהעמים ממליכים אותו, והוא מתעלה עתה מן הנהגתו הקדומה שהנהיג טרם המלך מפי בריותיו זה המלכות העצום, אל הנהגה אחרת נעלה ורמה מן ההנהגה הראשונה, כי הנהגת ה' בזה"ז תהיה לפעמים ע"י שם אלהים, והוא בעת שינהיג ע"פ הנהגת הטבע, ולפעמים תהיה ע"י שם הויה, והוא בעת שינהיג ע"פ הנסים והנפלאות, והנהגה זו תהיה בשביל ישראל, ונקרא אז בשם מלכנו, או גואלנו, אלהי ישראל, אלהי יעקב, קדוש ישראל וכדומה ואז יתנשאו שני הנהגות האלה ויתעלו עילוי רב, שע"י "התרועה" הזאת שהמליכו אותו "עלה אלהים", התעלה ההנהגה שינהיג ע"י שם אלהים, כי הנהגת הטבע תשתנה אז אל טבע מעולה מהראשונה כמ"ש הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה, וכן "ע"י קול שופר עלה ה'", היינו ההנהגה הנסיית שהוא ע"י שם הויה, כי יהיה נסים נפלאים ונעלים ומתמידים יותר מהקודמים, ומפרש ע"י שעלה אלהים בתרועה: