מ"ג תהלים מז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ
  וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידבר עמים תחתינו" - יתן דבר בעכו"ם תחת נפשנו להיות חמתו מתקררת בהם ואלו נצולים כענין שנאמר ונתתי כפרך מצרים וגו' (ישעיהו מג) ומנחם חבר ידבר ל' הנהגה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ידבר", ואז "ידבר" וינהיג את "העכו"ם תחתינו" מצד הנהגת המשפט, כמ"ש ושפט בין הגוים, "ולאומים תחת רגלינו", מצד הדת והתורה, כמ"ש שם כי מציון תצא תורה:

ביאור המילות

"ידבר". מענין הנהגה שמנהיג בהכרח.

"עמים לאמים". הבדלם למעלה (ב'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ידבר" - מקצה הארץ ינהג את גוג ועמו אל ירושלים לתת אותם תחתינו

מצודת ציון

"ידבר" - ינהג כמו ורעו כבשים כדברם (ישעיהו ה)

<< · מ"ג תהלים · מז · ד · >>