לדלג לתוכן

מ"ג תהלים כד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · כד · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ
  וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃


רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה: וכונן הארץ על ימים ונהרות לצורך הברואים עליה, אבל זה ההר לא כונן אותו לכל הברואים, ואף לא לכל בני אדם אלא לנקי כפים ובר לבב והוא זרע יעקב שהם מבקשי יי' ונצטוו שיהיו נקיי כפים וברי לבב.

וכן היו פעמים רבות כמו בימי יהושע ובימי הזקנים אשר האריכו ימים אחריו וכמו שאמר (יהושע כד לא): ויעבד ישראל את יי' כל ימי יהושע.

וכן בימי השופטים כל ימי השופטים [4] ובימי שמואל אמר (שמואל א ז ב): וינהו כל בית ישראל אחרי יי'.

ובימי דוד ושלמה וכן בימי שאר המלכים שהיו טובים.

ולא היה כזה באמה אחרת לעבוד את השם יחד, לפיכך אמר כי לא יעלה להר יי' הקדש הזה כי אם דרשי יי' והם בית יעקב.

ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי לשון): ליי' הארץ ומלואה זו ארץ ישראל; כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה שיושבת על שבעה ימים ועל ארבעה נהרות ואלו הן שבעה ימים [5]: ימא רבא, ימה דסבכי, ימא דטבריא, ימא דמלחא, ימא דחולתא, ימא דחולייתא, ימא דשרייתי, ימא דאספמיא.

ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן וירמוך קרמיון ופיגא [6].

ופרוש על ימים ועל נהרות: סמוך לימים ונהרות כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב כ).

ואמרו כי אין ישוב בעולם רחוק מן הים שמונה עשר יום, וזה לתועלת הלחות לברואים; וכן הנהרות לתועלת הברואים.

וזהו כמו שאמר (ישעיהו מה יח): לשבת יצרה, שכונן אותה כדי שיחיו היצורים בה.

והטעם כי היא מתחלה לא נבראת כך, אלא להיותה כלה תחת המים, כי המים היו סובבים אותה מכל צד, כמו שהאויר סובב המים מכל צד, והאש סובב האויר מכל צד.

והנה הארץ תחת המים כפי הטבע שיתן בהם, ולא עשה כן בתחלה כדי להודיע כי הכל בידו והופך הטבעים כרצונו; והאל צוה שתהיה מחיצתה האחת מגלה לשבת היצורים בה ואמר (בראשית א ט): יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הוא על ימים יסדה", שתחלה היתה הארץ כולה מכוסה במים וצוה ה' שיקוו המים אל הימים ועי"כ נתיסדה היבשה, ונגד מ"ש "תבל ויושבי בה כי על נהרות יכוננה", שגמר בנין הארץ שתהיה ראויה לישוב בני אדם היה ע"י הנהרות שעי"כ ימצאו מים ויכוננו עיר מושב:

ביאור המילות

"יסדה, יכוננה". כונן מורה גמר הבנין, בונה עיר וכונן קריה.

"ועל ימים". פי' סמוך לימים, כי אין ישוב רחוק משמונה עשר יום מן הים:
 

<< · מ"ג תהלים · כד · ב · >>


  1. ^ *הערת המדפיס: מספר שופטים (ב י זיח יט) נלמד ההפך; ודברי רבינו דוד המדקדק אינם מדקדקים כל כך במקום הזה; ואולי רצונו לומר: וכן בימי השופטים כל ימי השופטים הטובים; או: וכן בימי ה ז ק נ י ם כל ימי ה ז ק נ י ם.
  2. ^ *הערת המדפיס: במדרש תהלים שלפנינו הסדר הוא כך: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דמילחא, וימא דסבכי, וימא דהילתא, וימא דשרייה, וימא דאספמיא: בירושלמי כלאים (ט ד) הסדר: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דסמכו, ימא דמילחא, ימא דחולתא, ימא דשלייה, ימא דאפמיא; כתובות (יב ג) הסדר: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דכובבו, ימא דמילחא, ימא דחילתא ימא דשילחת, ימא דאיפמייא; ובבבלי בבא בתרא (עד ב) ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא וים הגדול. והרואה יראה כי בשני התלמודים ובמדרש תהלים המספר שבעה כנכון, הגם שיש ביניהם שנוים; אבל בפרוש שלפנינו, מלבד שהמספר שמונה, דבריו לא יתכנו מטעמים אחרים וצריכים בדיקה ותקון; וכן נסחת הילקוט, וכל הנוסחאות האחרות פה צריכות בדיקה ותקון.
  3. ^ *הערת המדפיס: במדרש תלים שלפנינו הסדר: ירדנה ופיגה וירמוך ותרמיון (בירושלמי איננו מונה הנהרות כלל) ; בבבלי בבא בתרא: ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה; ובילקוט: ירדן וירמוך וקרמיון ופוגה: ואלה גם כן צריכין עיון.
  4. ^ *הערת המדפיס: מספר שופטים (ב י זיח יט) נלמד ההפך; ודברי רבינו דוד המדקדק אינם מדקדקים כל כך במקום הזה; ואולי רצונו לומר: וכן בימי השופטים כל ימי השופטים הטובים; או: וכן בימי ה ז ק נ י ם כל ימי ה ז ק נ י ם.
  5. ^ *הערת המדפיס: במדרש תהלים שלפנינו הסדר הוא כך: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דמילחא, וימא דסבכי, וימא דהילתא, וימא דשרייה, וימא דאספמיא: בירושלמי כלאים (ט ד) הסדר: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דסמכו, ימא דמילחא, ימא דחולתא, ימא דשלייה, ימא דאפמיא; כתובות (יב ג) הסדר: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דכובבו, ימא דמילחא, ימא דחילתא ימא דשילחת, ימא דאיפמייא; ובבבלי בבא בתרא (עד ב) ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא וים הגדול. והרואה יראה כי בשני התלמודים ובמדרש תהלים המספר שבעה כנכון, הגם שיש ביניהם שנוים; אבל בפרוש שלפנינו, מלבד שהמספר שמונה, דבריו לא יתכנו מטעמים אחרים וצריכים בדיקה ותקון; וכן נסחת הילקוט, וכל הנוסחאות האחרות פה צריכות בדיקה ותקון.
  6. ^ *הערת המדפיס: במדרש תלים שלפנינו הסדר: ירדנה ופיגה וירמוך ותרמיון (בירושלמי איננו מונה הנהרות כלל) ; בבבלי בבא בתרא: ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה; ובילקוט: ירדן וירמוך וקרמיון ופוגה: ואלה גם כן צריכין עיון.