מ"ג תהלים ו ה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוּבָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י
ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃

"שובה ה'" - מחרונך "חלצה נפשי" - מחוליי

שובה - שישוב מחרון אפו ולמען חסדך הושיעני מחליי, לא כאשר אמר יחזקיהו כי הקשה עלי מאד במותי, שלא אוכל להזכיר בלשוני ולא אודה לך בגלוי.

שובה הטעם מלרע.

והם חמשה מלרע וזה אחד מהם.

יהוה חלצה נפשי ופרושו: שוב מחרון אפך עלי, ושוב חלצה נפשי שלא אמות מזה החלי.

הושיעני למען חסדך: לא בצדקתי כי ידעתי כי אני חיה.

"חלצה" - שלוף והוא כמו חלץ מהם (הושע ה')

"שובה ה'" - לזה שובה להוציא נפשי מהצרה והושיעני למען חסדך אף אם עדיין לא נפרעתי כפי חטאי

"ה' שובה" מקצפך, "חלצה את נפשי", ואם איני ראוי "הושיעני" מצד החסד: