מ"ג תהלים ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים ו · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮
  כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי
רְפָאֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה
  כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אומלל" - נשחת ודל כח (קופנדו"ן בלע"ז) כמו היהודים האמללים דעזרא (נחמיה ג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חנני ה'" כי "אני אומלל" וחלוש כח על ידי החולי, ומוסיף לאמר "רפאני כי" כבר "נבהלו עצמי", כי נגע החולי עד העצמות, אבל אהה כי גם.

ביאור המילות

"אומלל". מורה חלישות הכח (ישעיהו כ"ד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רפאני" - הוסיף לשאול ואמר רפאני מן המכות אשר עברו עלי מאז כי הלא נבהלו עצמי

"חנני" - לבל תוסיף עוד לחרות בי כי הלא אומלל אני ודי בזה

מצודת ציון

"אומלל" - ענין כריתה כמו ימולל ויבש (לקמן צ') והוא מלשון מילה

<< · מ"ג תהלים · ו · ג · >>