מ"ג תהלים ו ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮
כִּ֤י אֻמְלַ֫ל־אָ֥נִי
רְפָאֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה
כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ונכון הדבר.
נבהלו עצמי - שהם מוסדי הגוף ולא ירגיש וכאילו הרגישו מכובד החולי והנה עצמי כנגד הגוף.רד"ק
וכמוהו: לב הול הטהו (ישעיהו מד כ).
והוא ענין תלישה וכריתה; כמו: ורבת בנים אמללה (שמואל א ב ה), היהודים האמללים (נחמיה ג לד) ; אמללה ילדת השבעה (ירמיהו טו ט), והדומים להם.
רפאני יהוה כי נבהלו עצמי: רצונו לומר הגוף.
ואמר: עצמי שהם יסוד הגוף.
או אומר כן על כאב האברים.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אומלל" - ענין כריתה כמו ימולל ויבש (לקמן צ') והוא מלשון מילה
מצודת דוד
"רפאני" - הוסיף לשאול ואמר רפאני מן המכות אשר עברו עלי מאז כי הלא נבהלו עצמי
"חנני" - לבל תוסיף עוד לחרות בי כי הלא אומלל אני ודי בזה