מ"ג תהלים קכג ד
מראה
(הופנה מהדף מ"ג תהילים קכג ד)
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֢הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ
הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים
הַ֝בּ֗וּז לגאיונים [לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים]׃
תרגום (כל הפרק)
סוגעת שבעת לה נפשנא, תלעובה דשלוין, מבסרניא וגיותניא.
רש"י
הבוז – שבזו את גיא היונים, היא ירושלים.
לגאיונים – כתיב חד וקרינן תרין.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"השאננים" - ענין ההשקט והמנוחה, כמו "שאנן מואב" (ירמיהו מח)
"לגאיונים" - היא מלה מורכבת, מלשון 'גאוה' ומלשון 'אונאה' וגזל, כמו "ואיש לא יונה" (יחזקאל יח)
מצודת דוד
"רבת" - הרבה שבעה נפשנו מן הלעג של עובדי הכוכבים, היושבים שאנן ושקט.
"הבוז" - מן הבזיון אשר הוא לגאי יונים, רוצה לומר: אשר עובדי הכוכבים הגאים והמאנים ומבזין אותנו. וכפל הדבר במלות שונות למרבית הבזיון.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •