מ"ג שמות כז יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · כז · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּפוּתְיָא דְּדָרְתָא לְרוּחַ קִדּוּמָא מַדְנְחָא חַמְשִׁין אַמִּין׃
ירושלמי (יונתן):
וּפוּתְיָא דְדַרְתָּא לְרוּחַ קִידוּמָא מַדִּינְחָא חַמְשִׁין אַמִּין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לפאת קדמה מזרחה" - פני המזרח קרוי קדם לשון פנים אחור לשון אחורים לפיכך המזרח קרוי קדם שהוא פנים ומערב קרוי אחור כד"א (דברים יא) הים האחרון ימא מערבא "חמשים אמה" - אותן נ' אמה לא היו סתומים כולם בקלעים לפי ששם הפתח אלא ט"ו אמה קלעים לכתף הפתח מכאן וכן לכתף השנית נשאר רחב חלל הפתח בינתים כ' אמה וזהו שנא' ולשער החצר מסך עשרים אמה וילון למסך כנגד הפתח כ' אמה ארך כרוחב הפתח

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה – פְּנֵי הַמִּזְרָח. קֶדֶם לְשׁוֹן פָּנִים, אָחוֹר לְשׁוֹן אֲחוֹרַיִם; לְפִיכָךְ הַמִּזְרָח קָרוּי קֶדֶם, שֶׁהוּא פָּנִים, וּמַעֲרָב קָרוּי אָחוֹר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "הַיָּם הָאַחֲרוֹן" (דברים יא,כד), "יַמָּא מֵעַרְבָא" (אונקלוס)[2].
חֲמִשִּׁים אַמָּה – אוֹתָן חֲמִשִּׁים אַמָּה לֹא הָיוּ סְתוּמִים כֻּלָּם בִּקְלָעִים, לְפִי שֶׁשָּׁם הַפֶּתַח; אֶלָּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לְכֶתֶף הַפֶּתַח מִכָּאן, וְכֵן לַכָּתֵף הַשֵּׁנִית; נִשְׁאַר רֹחַב חֲלַל הַפֶּתַח בֵּינְתַיִם עֶשְׂרִים אַמָּה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה", וִילוֹן לַמָּסָךְ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ כְּרֹחַב הַפֶּתַח.

<< · מ"ג שמות · כז · יג · >>


  1. ^ לפנינו: "יַמָּא מַעְרְבָאָה".
  2. ^ לפנינו: "יַמָּא מַעְרְבָאָה".