לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב יג לז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיהוד עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים.

מנוקד:
וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ אֶל תַּלְמַי בֶּן עַמִּיהוּד עמיחור מֶלֶךְ גְּשׁוּר וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ כׇּל הַיָּמִים.

עם טעמים:
וְאַבְשָׁל֣וֹם בָּרַ֔ח וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־תַּלְמַ֥י בֶּן־עַמִּיה֖וּד עמיחור מֶ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל תלמי" - כי הוא היה אבי אמו

"ויתאבל" - המלך התאבל על אמנון בנו כל ימי חייו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות למה כפל ואבשלום ברח ב"פ:"ואבשלום ברח" וכו' "ואבשלום ברח". פי' מהרי"א תחלה ברח אל תלמי זקנו, והיה הולך עמו בכל אשר התהלך

תלמי, אבל ע"י שדוד התאבל על בנו כל הימים האלה שהם השלש שנים, ירא אבשלום פן ישלח אחריו וישיגהו בדרכו, ולכן ברח וילך גשור, נסגר בעיר חומה דלתים ובריח: