לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב טז יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
וילך דוד ואנשיו בדרך  ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר.

מנוקד:
וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בַּדָּרֶךְ  וְשִׁמְעִי הֹלֵךְ בְּצֵלַע הָהָר לְעֻמָּתוֹ הָלוֹךְ וַיְקַלֵּל וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים לְעֻמָּתוֹ וְעִפַּר בֶּעָפָר.

עם טעמים:
וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ  וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בצלע" - בעבר ובצד כמו (שמות כז כו)צלע המשכן

"לעומתו" - נגדו

"ועפר" - זרק עפר ולתוספת ביאור אמר בעפר וכן (תהלים פ י)ותשרש שרשיה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לכן וילך דוד בדרך". לא מש מן הדרך הגם ששמעי סקל באבנים לעומתו, פניו לא הסתיר מכלימותו ורוק, כי קבל זאת

באהבה: