מ"ג שמואל ב טז יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל ב טז · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בַּדָּרֶךְ וְשִׁמְעִי הֹלֵךְ בְּצֵלַע הָהָר לְעֻמָּתוֹ הָלוֹךְ וַיְקַלֵּל וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים לְעֻמָּתוֹ וְעִפַּר בֶּעָפָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ  וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"בצלע" - בעבר ובצד כמו (שמות כז כו)צלע המשכן

"לעומתו" - נגדו

"ועפר" - זרק עפר ולתוספת ביאור אמר בעפר וכן (תהלים פ י)ותשרש שרשיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן וילך דוד בדרך". לא מש מן הדרך הגם ששמעי סקל באבנים לעומתו, פניו לא הסתיר מכלימותו ורוק, כי קבל זאת באהבה: