לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א יא ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו [כשמעו] את הדברים האלה ויחר אפו מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים עַל שָׁאוּל בשמעו [כְּשָׁמְעוֹ] אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ עַל־שָׁא֔וּל בשמעו כְּשׇׁמְע֖וֹ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר אַפּ֖וֹ מְאֹֽד׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותצלח" - עבר עליו רוח גודל לבב וגבורה מה' כשמעו וגו' וחרה אפו על נחש העמוני

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותצלח רוח אלהים ויחר אפו". כבר באר החוקר כי החלש כשישמע איזה עול יתעצב עליו, והגבור יחר אפו לעשות נקמה, וע"י שצלחה עליו רוח ה' שהוא רוח גבורה (כנ"ל

י, ו) עי"כ חרה אפו לנקום מאויביו: