מ"ג שמואל א יא א
מ"ג שמואל א · יא · א · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַל־יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כׇּל־אַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶל־נָחָ֔שׁ כְּרׇת־לָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויחן" - מלשון חניה
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויעל נחש העמוני". כפי הנראה התקנא נחש על שהמליכו ישראל מלך, ורצה לתגר בו מלחמה, לכן עלה על אנשי יביש גלעד, כי בני בנימין לקחו נשיהם (אחר מעשה של פלגש בגבעה) מבנות יביש גלעד, ומסתמא התישבו שמה מבני בנימין, כי את אנשי יביש הרגו והבנות ירשו נחלת אבותיהן, ולכן עלה עליהם באשר הם משפחת המלך ומחותניו: "כרת" "לנו ברית". הוא ברית אהבה ושלום ובשכר זה נעבדך:
מ"ג שמואל א · יא · א · >>