מ"ג שמואל א ט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל א ט · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְפָנִ֣ים ׀ בְּיִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה־אָמַ֤ר הָאִישׁ֙ בְּלֶכְתּוֹ֙ לִדְר֣וֹשׁ אֱלֹהִ֔ים לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה עַד־הָרֹאֶ֑ה כִּ֤י לַנָּבִיא֙ הַיּ֔וֹם יִקָּרֵ֥א לְפָנִ֖ים הָרֹאֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפנים בישראל" - הסופר כתב זאת ואין זה מדברי נער שאול

"כי לנביא היום" - למי שקורים אותו נביא היום היו קורים לפנים רואה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"כי לנביא היום" - מה שהיום נקרא נביא היה נקרא לפנים רואה

"לפנים בישראל" - אלה דברי כותב הספר שאמר בימים הקדמונים היה מנהג הלשון בישראל כשהלך מי לדרוש דבר ה' מן הנביא היה אומר נלך עד הרואה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפנים". כותב הספר יודיענו בל נתפלא איך היה זה שעל שור ועל חמור ועל כל אבדה היו הולכים אל הרואה והיו נותנים לו בשכרו כסף ובעד ראיית פניו תשורה (כי לולא היה המנהג כן לא היה שאול אומר כן לנערו), מה שלא מצינו כזאת בכל הנביאים אשר היו אחרי הדור ההוא, אומר כי יש הבדל בין הנביא בדור אחרון ובין הרואה לפנים, שהנביא נקרא שמו על שם דברותיו ותוכחותיו (מלשון ניב שפתים), על כי ה' דבר בו וישלחהו להגיד לעם פשעם ולבית יעקב חטאתם, ולא שלחהו במלאכות ה' רק לצורך עניני הכלל והגוי כולו ולא חל רוה"ק עליו להראותו דברים פרטיים הנוגעים אל היחידים, אבל הרואה נקרא בשמו על שם שהיה צופה ברוה"ק השורה עליו כל הדברים ההויים והעתידים וגם עניני היחידים ופרטיהם. ועל כן היו בורחים מן הנביא אשר היה תמיד מגיד פשע ומוכיח עלי עון, ורדפו(ם) אחר הרואה באשר כ"א השיג ממנו מבוקשו על הגניבה ועל האבידה ועל החולה ועל האשה והבנים, והיו נותנים לו תשורה ומתן בעבור שהתבודד לעיין על עניניהם. וז"ש כי "לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה" "עד הראה", כי היו הולכים אל הרואה ודורשים אליו, והיו הולכים אצלו חבורות אנשים כי כ"א היה לו ענין לשאול, כי לנביא היום שאין הרוח חל עליו רק לנבאות ולהוכיח בשבט פיו "יקרא לפנים הראה", כי צפה על כל הפרטים ברוה"ק אשר לא מש ממנו:

<< · מ"ג שמואל א · ט · ט · >>