מ"ג שמואל א טז ד
<< · מ"ג שמואל א · טז · ד · >>
כתיב:
ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך.
מנוקד:
וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה וַיָּבֹא בֵּית לָחֶם וַיֶּחֶרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר שָׁלֹם בּוֹאֶךָ.
עם טעמים:
וַיַּ֣עַשׂ שְׁמוּאֵ֗ל אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיָּבֹ֖א בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֶּחֶרְד֞וּ זִקְנֵ֤י הָעִיר֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֹ֥ם בּוֹאֶֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויחרדו" - מהרו בחרדה
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויעש שמואל את אשר דבר ה'". כי עתה רק זאת היתה מצותו לקחת עגלת בקר: "ויחרדו". יתכן כי בבואו לשם ועגלת בקר בידו חרדו אולי נמצא חלל באדמה הקרובה אל בית לחם ובא לערוף העגלה בנחל (ולדעת הרלב"ג היתה זאת התחבולה באמת שיקח עגלת בקר כדי שיחשוב שאול שנמצא שם חלל באדמה והלך על עגלה ערופה), ולכן חרדו זקני העיר דוקא, שעליהם מוטל המצוה הזאת, כמ"ש (דברים כא, ב) ויצאו זקניך ושופטיך וכו' וכל זקני העיר וכו': "ויאמר שלום בואך". אם לא באת על דם הנשפך בסביבות העיר:
<< · מ"ג שמואל א · טז · ד · >>