מ"ג רות א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות רות


<< · מ"ג רות א · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּשֶּׂ֣נָה קוֹלָ֔ן וַתִּבְכֶּ֖ינָה ע֑וֹד וַתִּשַּׁ֤ק עׇרְפָּה֙ לַחֲמוֹתָ֔הּ וְר֖וּת דָּ֥בְקָה בָּֽהּ׃

תרגום (כל הפרק)

וּנְטָלָן קָלְהֵן וּבְכִיאָן עוֹד זִמְנָא אוֹחֲרָנָא וּנְשִׁיקַת עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת אִתְדַּבְּקַת בָּהּ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יד) "ותשק ערפה", נשיקה של פרישות כי היא לא כוונה רק אל המועיל, ורות שכונתה הי' מפני הטוב דבקה בה:


 

<< · מ"ג רות · א · יד · >>