מ"ג קהלת ו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות קהלת


<< · מ"ג קהלת ו · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל מַה יֹּתֵר לָאָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יש דברים הרבה" - שנתעסק בהן בחייו כשחוק המלכים קופים ופילים ואריות הכל הרבו לו ומה יותר לו משמת

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יא) כי יש דברים הרבה - חוץ מהליכת הנפש מתאות העולם לקבץ הון כמו לבקש שררה ודברי חשק וכלם והדומה להם מרבים הבל יוסיפו על הבלו של אדם ודי לו שהוא הבל גם זההפסוק ישוב על העני היודע שראוי לו להשמר מכל הבל כי מה יותר יש לו:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יא) ומה יעשה שאר האדם, "כי יש" עזר כנגדו לשיפתהו ויוכל "דברים הרבה" בעולם "מרבים הבל", הם הכנות רבות מרבים המשך האדם אחר ההבל, כענין ראות הצלחת הרשעים וכיוצא בזה. "מה יותר לאדם", מה יתרון יש לנקרא "אדם" הוא השלם הנקרא "אדם" שהוא תואר הגדול שבתוארי המין, ומה יתרון לו בהיותו צדיק נקרא "אדם" שיבטח לבלתי שית לב אל הצלחת הרשעים והוא עני וקל לחטא:

<< · מ"ג קהלת · ו · יא · >>