"בימיו עלה נבוכדנצר". שנה הרביעית ליהויקים היא שנה הראשונה לנבוכדנצר כמ"ש בירמיה (כ"ח), ובדניאל א' אמר שבשנת שלש למלכות יהויקים צר נבוכדנצר על ירושלים וכבש את יהויקים והביאו עם כלי בית אלהים לבית אלהיו, ולדעת חז"ל בסדר עולם, כבש נבוכדנצר את יהויקים בשנה שניה למלכותו והיה לו עבד ג' שנים הרי שמונה שנים וימרוד בו ובסוף ג' למרדו שהוא י"א ליהויקים וח' לנבוכדנצר כבש אותו, ולפ"ז מ"ש בדניאל שהביאו לבבל בשנת ג' למלכות יהויקים פי' למלכותו שמלך בפ"ע, וכמו שכן אמר גבי הושע בן אלה, וגבי עוזיה כמש"ש במקומו, ולפ"ז צ"ל שמ"ש עליו בירמיה (כב, יט) קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים, ששלחו את נבלתו מבבל לא"י לגררה בבזיון סביב חומת ירושלים, או שבעת שבא על יהויכין הביאו עמו ושם נהרג ונסחב בבזיון לבזות את בנו המולך תחתיו. ולדעת הרי"א עלה עליו נבוכדנצר תיכף בשנה א' שמלך, ועז"א בשנת שלש למלכות יהויקים כפשוטו, ור"ל בסוף שלש והיא הרביעית ליהויקים וראשונה לנבוכדנצר, ואז הביאו בבלה עם מקצת כלי בית האלהים, ושם היה לו עבד ג' שנים וישב לירושלים ואח"כ מרד, ואז בא אליו שנית ונהרג ונסחב מהלאה לשערי ירושלים. ואלם הלא בירמיה (לו, ט) אמר שבשנת החמישית ליהויקים קראו צום ויהויקים שרף את המגלה שכתב ירמיה, הרי היה יהויקים אז בירושלים, ואין לומר שאז כבר חזר ויהי עבד לנבוכדנצר שא"כ מדוע אמר שם (כט) אתה שרפת את המגלה לאמר מדוע כתבת לאמר בוא יבא מלך בבל וכו':
