לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב ג כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו ויכו בה והכות את מואב.

מנוקד:
וַיָּבֹאוּ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיָּקֻמוּ יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵיהֶם ויבו וַיַּכּוּ בָהּ וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב.

עם טעמים:
וַיָּבֹ֘אוּ֮ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם ויבו וַיַּ֨כּוּ־בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־מוֹאָֽב׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויכו בה והכות וגו'" - רצה לומר הכו וחזרו והכו

"ויבואו" - כההולכים בבטחון מבלי הכין למלחמה

"ויראם" - אמרו רבותינו ז"ל (סוטה מו ב) שראה ברוח הקודש שאין בהם לחלוחית טובה ולכן קללם פרק ג

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויכו". אחר שנסו רדפו עד ארץ מואב "והכו בה" (במדינה עצמה), והתמידו להכות את מואב, ועז"א והכית את מואב: