מ"ג מלכים ב ג כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו [ויכו] בה והכות את מואב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹאוּ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיָּקֻמוּ יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵיהֶם ויבו [וַיַּכּוּ] בָהּ וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֘אוּ֮ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם ויבו וַיַּ֨כּוּ־בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־מוֹאָֽב׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויכו בה והכות וגו'" - רצה לומר הכו וחזרו והכו

"ויבואו" - כההולכים בבטחון מבלי הכין למלחמה

"ויראם" - אמרו רבותינו ז"ל (סוטה מו ב) שראה ברוח הקודש שאין בהם לחלוחית טובה ולכן קללם פרק ג

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויכו". אחר שנסו רדפו עד ארץ מואב "והכו בה" (במדינה עצמה), והתמידו להכות את מואב, ועז"א והכית את מואב: