מ"ג מלכים א ז יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת לכסות את הכתרת אשר על ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים סָבִ֜יב עַל־הַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת־הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ועבד ית עמודיא ותרין סדרין סחור סחור על סרגתא חדא לכסאה ית קרונתון דעל ריש רמוניא וכן עבד לקרונתא תניתא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושני טורים" - של רמונים ושל נחשת הרמונים תחובים בשרשרות המקיפות את הכותרת כך מפורש בדברי הימים (ב ג טז) ובמשנת ארבעים ותשע מדות

"לכסות את הכותרת אשר על ראש הרמונים" - הרי זה מקרא מסורס, לכסות הרמונים את הכותרות אשר על הראש.

וכן היו הכותרות עשויות לפי סדר משמעות המקראות: כמין שני אגנים היתה כל אחת:

  • אגן התחתון, בית קיבולה למעלה, והוא קרוי גולה, כמו שאמור בענין (מלכים א ז מא): "וגולת הכותרות", ותרגמו יונתן "אגני קרונתון".
  • העליון כפוי על התחתון, בית קיבולו למטה, והיא קרויה שבכה, כמה שנאמר בענין זה (שם) "והשבכות שתים לכסות את שתי גולת הכותרות".

נמצא רחבה במקום הדבק, ומשופעת ועולה ומשופעת ויורדת, והוא קרוי בטן. וכן תרגם יונתן (מלכים א ז כ): "מלעומת הבטן" - "מלקבל דבקא".

וגובה שתי האגנות האלה ארבע אמות, וזהו שאמר (מלכים א ז יט): "ומעשה שושן באולם ארבע אמות".

מצוירות היו בם כמין פרחי שושנים כדרך הציורין בכותל האולמות, ארבע אמות גובה; והאמה החמישית היא כותרת קטנה, למעלה מן הגדולה, הוא שנאמר "וכותרת על שני העמודים".

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וכן עשה" - כדרך שתלה הרמונים באחת כן תלה בשנית

"לכסות את הכותרת" - רצה לומר לשבכה העשויה לכסות אחת את אחת מהכותרת חלק התחתון שבה כי תמונת הכותרת היתה כעין שני אגנות כפויה זו על גב זו התחתונה בית קבולה למעלה ושותה לתמונת העמוד כי היתה מבלי ציור וקרויה למטה בענין 'גולת הכותרת' והעליונה בית קבולה למטה כפויה על התחתונה ועשויה מעשה שבכה וכמו שנאמר בענין והשבכות שתים לכסות שתי גולות הכותרת והרמונים היו תלוים בתחתית השבכה אם כן סמוכים המה לעליונית הגולה וכסו אותה ולזה אמר הטורים היו על השבכה העשויה לכסות גולת הכותרת את החלק העליון ממנה הסמוכה לראש הרמונים כשהם תלוים בתחתית השבכה כי אז סמוכה להם עליונית הגולה ונכסת מהם כאמור

"ושני טורים וגו'" - על כל שבכה היא חלק העליון מהכותרת סיבב שני שורות רמונים זה למעלה מזה והיו עשוים מנחושת וחרוזים בשלשלאות וראשיהם קשורים זה בזה ונתנם על השבכה

"ויעש את העמודים" - למעלה אמר שעשה צורת העמודים בקרקע וכאן אמר שעשה העמודים עצמן רצה לומר ששפך הנחשת לאחר ההתכה אל מקום חפירת הציור 

מצודת ציון

"על ראש הרמונים" - סמוך לראש הרמונים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעש". עד הנה דבר איך צייר אותם בדפוס, ועתה דבר מעשייתם: "ושני טורים סביב על השבכה". בתחתית השבכה

היה שני טורי רמונים. ומ"ש "לכסות את הכותרות", ר"ל השבכה שהיתה "לכסות את הכותרות". ומ"ש "על ראש הרמונים", שיעורו ושני טורים סביב אשר על ראש הרמונים, ר"ל שהיו שני טורי שרשרות על ראש הרמונים, כי הרמונים היו תלוים בשרשרות כמ"ש בד"ה (שם ג, טז) ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות, והיו הרמונים תלוים בשרשרות בראשם לא באמצע הרמון, ועז"א אשר על ראש הרמונים, ר"ל שהשרשרות דבוקים לראש הרמונים, וגוף הרמונים תלוים למטה על הגולה התחתונה: