מ"ג ישעיהו לח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת

מנוקד: וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת.

עם טעמים: וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומכף מלך אשור אצילך" - למדנו שלפני מפלת סנחריב חלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ומכף מלך אשור אצילך", ונוסף לזה כי לא אושיע את העיר בדרך הטבע, רק "וגנותי על העיר" שתהיה ישועתה בדרך נס השגחיי, ובספר מלכים הוסיף כי ההגנה הזאת שהוא התנוסס הנס יהיה "למעני ולמען דוד עבדי", כי בעבור הדור ההוא היה די בישועה טבעיית, אבל יהיה לקדש השם שהוא "למעני", ולהצמיח קרן בית דוד שהוא "למען דוד עבדי":