מ"ג ישעיהו כג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ט. יְהוָה צְבָאוֹת יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל צְבִי לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ

מנוקד: יְהוָה צְבָאוֹת יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל צְבִי לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.

עם טעמים: יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּא֣וֹן כָּל־צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כָּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל צבי" - מצב חזק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה'", משיב אין זאת "כי אם ה' יעץ עליה זאת", ואם תשאל לאיזה תכלית גזר זאת עליהם משיב מפני שנמצאו בה שני דברים שנואים בעיני ה',

  • א) חמדת הממון והרכוש שרדפו אחריו כ"כ, עד שיחסו גאון ועוז לכל צבי ודבר חמדה ורצה ה' ע"י מפלת צור "לחלל גאון כל צבי" ולהראות שאין בו ממש.
  • ב) מפני שרדפו אחר הכבוד והמשרה, וה' רצה "להקל כל נכבדי ארץ", ולהשפיל גאים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחלל גאון כל צבי" - למען השפיל גאון כל ארץ חמדה להבזות דעת הנכבדים כי הכל יקחו מהם מוסר ולא יוסיפו להתגאות

"ה' צבאות יעצה" - כאלו משיב לעצמו לומר ה' יעץ העצה ההיא ולא בא במקרה כי אם בהשגחה צוה להחריבה על מרבית גאותה בעשרה

מצודת ציון

"לחלל" - מלשון חלול והשפלה

"גאון" - מלשון גאוה

"צבי" - ענין חמדה כמו נחלת צבי צבאות גוים (ירמיהו ג)

"להקל" - מלשון קלות ובזיון