מ"ג ישעיהו כג ה
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר
מנוקד: כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר.
עם טעמים: כַּֽאֲשֶׁר־שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃
רש"י (כל הפרק)
"כאשר שמע למצרים" - אשר שמעו על מצרים שהבאתי עליהם עשר מכות וסוף טבעו בים
"יחילו" - יבהלו
"כשמע" - השומעים כשיצא שמע צור כי גם מכותיה של צור יהיו דוגמת אותן מכות דם ואש (יואל ג) דוגמת מכת דם קול שאון מעיר (לקמן סו) זו קרקרו הצפרדעים ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית (לקמן לד) דוגמת מכת כנים וירשוה קאת וקפוד דוגמת מכת ערוב ונשפטתי אתו בדבר (יחזקאל לח) דוגמת מכת דבר המק בשרו (זכריה יד) דוגמת מכת שחין וכרת הזלזלים (לעיל יח) דוגמת הברד והארבה וטבח גדול בארץ אדום (לקמן לד) כנגד מכת בכורות השיטה הזאת אם צור זו היא עיר אחרת ואם צור ממש לפי שכסה אותה הים הוא אומר עליה כאשר שמע למצרים ואני אומר שכל הענין מדבר בצור העיר שהרי סמיך לה צידוןמלבי"ם (כל הפרק)
"כאשר שמע למצרים", בעת שיגיע השמועה למצרים מן מפלת צידון אז "יחילו" אנשי מצרים על שמועה זאת כאשר חלו על "שמע צר", בעת באה להם שמועת צור, כמו שהפסידו אנשי מצרים ברכושם במפלת צור שהיתה סחורתם שמה, כן הפסידו עתה בצידון: