מ"ג יחזקאל לז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל לז · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֘אמֶר֮ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כׇּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹמְרִ֗ים יָבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר לִי בַּר אָדָם גַרְמַיָא הָאִלֵין כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אִינוּן הָא אִינוּן אָמְרִין יָבִישׁוּ גַרְמָנָא פְּסַק סַבְרָנָא אֲבַדְנָא לָנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העצמות האלה כל בית ישראל המה" - רמז ודוגמא לכל בית ישראל בצרותם המה שהרי הם אומרים יבשו עצמותינו בצרות אבדה תקותינו ומה נוחיל לתשועה עוד דבר אחר כולם אלו משל ישראל היו ומפני שהחייתם עכשיו הם אומרים אבדה תקותינו ולא נחיה עוד שנית כשיחיו המתים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר אלי בן אדם", באר לו הנמשל "שהעצמות האלה הם בית ישראל", שהם יבשות מאד ואין להם הכנה לתחיית הגויה הכוללת, כי לא נשאר להם קוסטא דחיותא, לא מלך ושרים לא גבורה והתעוררות חיל, עד שהם בתכלית היאוש "שאומרים שהעצמות נתיבשו ואבדה כל תקוה", כי התקוה היא הקוסטא דחיותא, וגם "נגזרנו" ונפרדנו מן כלל עצמות הגוף, וגם אין להם קוסטא דחיותא מצד המע"ט שהם דומים כאלה העצמות שלא היו מוכנים לתחייה ע"י רוע מעשיהם, ובכ"ז אינם כגוף שנתבלה ונעשה רקב, כי העצמות קיימות וכלל האומה עומדת לעד, רק נתפזרה לארבע רוחות השמים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה אומרים" - מתי הגולה אומרים הנה עד שלא תבוא הגאולה כבר נהיו מתים ויתייבשו עצמותינו ואבדה א"כ תקותינו מה שאנו מקוים אל הגאולה הואיל ואנו נכרתנו לעצמנו ולא נהיה בחברת האנשים הרואים את הגאולה וכאילו יאמרו ומה א"כ תועלת לנו עם הגאולה

"כל בית ישראל המה" - ר"ל המה מרמזים להיות לאות וסימן על כל בית ישראל המתים בגולה

מצודת ציון

"נגזרנו" - ענין כריתה כמו אמרתי נגזרתי (איכה ג')