מ"ג יחזקאל כא יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֥ה בֶן־אָדָ֖ם הֵאָנַ֑ח בְּשִׁבְר֤וֹן מׇתְנַ֙יִם֙ וּבִמְרִיר֔וּת תֵּאָנַ֖ח לְעֵינֵיהֶֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובמרירות" - ר"ל במרירות לב תאנח לעיני ישראל

"האנח" - עשה אנחה כאדם המצטער

"בשברון מתנים" - ר"ל אנחה גדולה וכאילו נשברו המתנים ונפלו מכובד האנחה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואתה בן אדם", אחר שנבא על א"י, צוהו על הנבואה על חורבן בהמ"ק שאמר עליו והטף אל מקדשים, צוהו "שיאנח אנחה גדולה", עד "שישברו מתניו" מרוב האנחה, ושיהיה "במרירות גדול", ושיהיה "לעיניהם",1 באופן שישימו לב לשאול על סבת האנחה: