לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל כא יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם.

מנוקד:
וְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מׇתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם.

עם טעמים:
וְאַתָּ֥ה בֶן־אָדָ֖ם הֵאָנַ֑ח בְּשִׁבְר֤וֹן מׇתְנַ֙יִם֙ וּבִמְרִיר֔וּת תֵּאָנַ֖ח לְעֵינֵיהֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובמרירות" - ר"ל במרירות לב תאנח לעיני ישראל

"האנח" - עשה אנחה כאדם המצטער

"בשברון מתנים" - ר"ל אנחה גדולה וכאילו נשברו המתנים ונפלו מכובד האנחה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואתה בן אדם", אחר שנבא על א"י, צוהו על הנבואה על חורבן בהמ"ק שאמר עליו והטף אל מקדשים, צוהו "שיאנח אנחה גדולה", עד "שישברו מתניו" מרוב האנחה, ושיהיה "במרירות גדול", ושיהיה "לעיניהם",1 באופן שישימו לב לשאול על סבת האנחה: