מ"ג יחזקאל כא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כא · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתָּ לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַרְתָּ֞ לְאַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֣י אֵלַ֔יִךְ וְהוֹצֵאתִ֥י חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּ וְהִכְרַתִּ֥י מִמֵּ֖ךְ צַדִּ֥יק וְרָשָֽׁע׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדיק ורשע" - הוא הלח והיבש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואמרת לאדמת ישראל", זה פירוש המשל שהתחיל בו, "הנני אליך" להעניש אותך בעונש השגחיי, "והוצאתי חרבי מתערה", הוא פי' מ"ש הנני מצית בך אש, שהחרב תאכל אנשים כאש תבער יער, "והכרתי ממך צדיק ורשע", הוא הפי' מ"ש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש, שתאכל הלחים תחלה, ופי' שיכרתו הצדיקים תחלה, כדי שלא יראו בצרת הדור וכדי שלא יגינו על הדור בצדקתם ויעכבו בפני אש הפורעניות, כי כ"ז שתהיה הרעה פרטית יעניש את החוטאים לבד והצדיקים ינצלו ואז אין שם כליון חרוץ, אבל אחר שגזר ה' כלה ונחרצה יכרית הצדיקים תחלה ואז אין חוצץ בפני האש, וז"ש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני אליך" - הנה אני אלחם עמך

מצודת ציון

"מתערה" - הוא תיק החרב וכן וישלפו מתערה (שמואל א י"ז)

<< · מ"ג יחזקאל · כא · ח · >>