מ"ג יהושע כא מא
לא בדוק
כתיב:
ויתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה.
מנוקד:
וַיִּתֵּן יְהֹוָה לְיִשְׂרָאֵל אֶת כׇּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ.
עם טעמים:
וַיִּתֵּ֤ן יְהֹוָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֨ת־כׇּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָתֵ֣ת לַאֲבוֹתָ֑ם וַיִּרָשׁ֖וּהָ וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
וִיהַב יְיָ לְיִשְׂרָאֵל יַת כָּל אַרְעָא דִי קַיֵם לְמִתַּן לַאֲבָהַתְהוֹן וְאַחֲסִינוּהָ וִיתִיבוּ בָהּ:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וכבושם בשבע שכבשו (כי גדר הירושה הוא הורקת הנחלה מרשות המוריש לרשות היורש). ג] "וישבו בה", בשבע שחלקו, שהחזיקו כ"א בשלו: