מ"ג ויקרא יט לא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטׇמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | לָא תִתְפְּנוֹן בָּתַר בִּדִּין וּזְכוּרוּ לָא תִתְבְּעוּן לְאִסְתַּאָבָא בְּהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | לָא תִסְטוּן בָּתַר שַׁאֲלֵי בִּידִין וּמַסִיק זְכוּרוּ וְתַבְעֵי גְרַם יָדוֹעַ וְלָא תִיתְבְּעוּן לְאִיסְתַּאֲבָא בְהוֹן אֲנָא יְיָ אֳלָהָכוֹן: |
רש"י
"אל תבקשו" - להיות עסוקים בם שאם תעסקו בם אתם מיטמאין לפני ואני מתעב אתכם
"אני ה' אלהיכם" - דעו את מי אתם מחליפין במי
[נב] אל תבקשו להיות עסוקים בהם. פירוש, שאין "אל תבקשו" מחובר אל "לטמאה בהם", דודאי הפונה אחר האובות אינו פונה אחריהם כדי ליטמא בהם, אלא פירושו אל תבקשו להיות מתעסקים בהם, שאם אתם מתעסקים תטמאו וכו':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַל תְּבַקְשׁוּ – לִהְיוֹת עֲסוּקִים בָּם; שֶׁאִם תִּתְעַסְּקוּ בָּם – אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְפָנַי, וַאֲנִי מְתַעֵב אֶתְכֶם.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – דְּעוּ אֶת מִי אַתֶּם מַחֲלִיפִין בְּמִי.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק ז (עריכה)
[י] "אל תפנו אל האֹבת ואל הידעונים". "אוב" זה פיתום המדבר משחיו ו"ידעוני" המדבר בפיו. הרי אלו בסקילה והנשאל בהם באזהרה.
[יא] "אל תבקשו לטמאה בהם"-- מלמד שאינם באים עליו על אדם אלא אם כן הפנה דעתו להם ונטמא בהם. הא אם מטמא אתה בהם דע מה אתה מחליף, מה במה!