מ"ג ויקרא ט יג
לא בדוק
כתיב:
ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח.
מנוקד:
וְאֶת הָעֹלָה הִמְצִיאוּ אֵלָיו לִנְתָחֶיהָ וְאֶת הָרֹאשׁ וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ.
עם טעמים:
וְאֶת־הָעֹלָ֗ה הִמְצִ֧יאוּ אֵלָ֛יו לִנְתָחֶ֖יהָ וְאֶת־הָרֹ֑אשׁ וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת עֲלָתָא אַמְטִיאוּ לֵיהּ לְאֶבְרַהָא וְיָת רֵישָׁא וְאַסֵּיק עַל מַדְבְּחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת עֲלָתָא אַקְרִיבוּ יָתָהּ לְפִסְגָהָא וְיַת רֵישָׁא וְאַסֵיק עַל מַדְבְּחָא: |
רשב"ם
(כג-כד). ויבא משה ואהרן אל אהל מועד: להתפלל שתרד האש:
וירא כבוד ה' אל כל העם: כיצד? ותצא אש מלפני ה' מבית קודש הקדשים דרך מזבח הזהב להקטיר קטרת שהוא קודם להקטרת תמיד כדאמרינן במסכת יומא, ושם מצא בני אהרן אצל מזבח הזהב ושרפן, ואחר כך יצא ובא לו על המזבח ותאכל על המזבח את העולה ואת השלמים: