מ"ג דניאל יב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


מ"ג דניאל יב · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָעֵ֣ת הַהִיא֩ יַעֲמֹ֨ד מִֽיכָאֵ֜ל הַשַּׂ֣ר הַגָּד֗וֹל הָעֹמֵד֮ עַל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֒ךָ֒ וְהָיְתָה֙ עֵ֣ת צָרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִהְיְתָה֙ מִֽהְי֣וֹת גּ֔וֹי עַ֖ד הָעֵ֣ת הַהִ֑יא וּבָעֵ֤ת הַהִיא֙ יִמָּלֵ֣ט עַמְּךָ֔ כׇּל־הַנִּמְצָ֖א כָּת֥וּב בַּסֵּֽפֶר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובעת ההיא יעמוד מיכאל" - ישתתק כאלם שיראה הקב"ה דן בעצמו ואומר היאך אאבד אומה גדולה כזו בשביל ישראל

"והיתה עת צרה" - בפמליא של מעלה וקטיגוריא בתלמידי חכמים בזוזי ובזוזי דבזוזי כמו שאמרו רבותינו בהגדה בפ' אחרון של כתובות

"ימלט עמך" - תאבד מלכות ארם וימלטו ישראל

"כל הנמצא כתוב בספר" - הרי זה מקרא קצר כל הנמצא כתוב בספר זה על ידי החלומות הכתובים בו

"עד דקטילת חיותא" - ויקבלון מלכותא קדישי עליונין הכל יתקיים

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יעמוד מיכאל" - לבקש רחמים על ישראל

"העומד" - הרגיל לעמוד תמיד ללמד סניגוריא על ישראל

"והיתה" - אז תהיה עת צרה על ישראל אשר לא נהיתה עליהם מעת היתה לגוי עד העת ההיא הכי הקרן הזעירה שהיא ממלכות ישמעאל יצר להם מאד כמ"ש ולקדישי עליונין יבלא וגו' (לעיל ו')

"ובעת ההיא" - כאשר יצר להם מאד ימלט עמך ורק כל הנמצא כתוב בספר ימלט ר"ל הצדיקים ויראי ה' שנאמר בהם ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' וגו' (מלאכי ג)