מ"ג דברי הימים ב כ י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים ב


<< · מ"ג דברי הימים ב כ · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה הִנֵּה בְנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּה לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם בְּבֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁמִידוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֡ה הִנֵּה֩ בְנֵי־עַמּ֨וֹן וּמוֹאָ֜ב וְהַר־שֵׂעִ֗יר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־נָתַ֤תָּה לְיִשְׂרָאֵל֙ לָב֣וֹא בָהֶ֔ם בְּבֹאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּ֛י סָ֥רוּ מֵעֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א הִשְׁמִידֽוּם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה" - על כל זאת שהבטחתנו להושיענו מאויבנו הבאים עלינו

"הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתת לישראל לבוא בהם" - להלחם

"בבואם מארץ מצרים" - ועליהם היה לזכור את החסד ולבא בעזרתינו והם לא די להם שאינן זוכרין לנו אותו החסד להיות עמנו בכל צרותינו אלא שגומלין אלינו רעה ובאין עלינו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבא בהם" - לרשת את ארצם