לדלג לתוכן

מ"ג דברי הימים ב יח טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום.

מנוקד:
וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כׇּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶן רֹעֶה וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.

עם טעמים:
וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֙ נְפוֹצִ֣ים עַל־הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ן רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ראיתי" - במראה הנבואה

"נפוצים" - מפוזרים אלו מאלו

"אין להן רועה" - להנהיגם יחד

"לא אדונים לאלה" - ר"ל הואיל ואין להם אדון ישובו וגו' וכאומר שאחאב מלכם ימות והעם ישובו בשלום