מ"ג דברי הימים ב יז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים ב


<< · מ"ג דברי הימים ב יז · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו ללמד בערי יהודה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבִשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ שָׁלַח לְשָׂרָיו לְבֶן חַיִל וּלְעֹבַדְיָה וְלִזְכַרְיָה וְלִנְתַנְאֵל וּלְמִיכָיָהוּ לְלַמֵּד בְּעָרֵי יְהוּדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבִשְׁנַ֨ת שָׁל֜וֹשׁ לְמׇלְכ֗וֹ שָׁלַ֤ח לְשָׂרָיו֙ לְבֶן־חַ֙יִל֙ וּלְעֹבַדְיָ֣ה וְלִזְכַרְיָ֔ה וְלִנְתַנְאֵ֖ל וּלְמִיכָיָ֑הוּ לְלַמֵּ֖ד בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלח לשריו לבן חיל" - כך היה שמו ויש מפרשים שלח לשריו כל שר בן חיל וקשיא לי א"כ לא היה לומר אלא לעובדיה אלא ממה שאמר ולעובדיה מכלל לבן חיל שם אדם הוא

"ללמד בערי יהודה" - תורה ולהורות בני ישראל

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשריו" - את שריו

"לבן חיל" - אל בן חיל והוא שם אדם

"ללמד" - להכריחם על הלמוד כי הכהנים והלוים למדום